|
שם:
מְתִיק מְתִיק, (מְתַק) sweet. — Pl. מְתִיקִין, מְתִיקֵי; מְתִיקָן. Targ. Cant. II, 5 (ed. Amst. מַתִּיקָן).—Meg. 6ᵃ, v. כִּנָּרָא I. באדיבות אתר ספריא
|
