|
שם:
מִשְׁמַעְתָּא מִשְׁמַעְתָּא f. (preced.) 1) (= b. h. מִשְׁמַעַת) following, suite. Targ. I Sam. XXII, 14. Targ. II Sam. XXIII, 23. —2) (= שְׁמַעְתָּא) tradition. Nidd. 20ᵃ דלביה כמִשְׁמַעְתֵּיה whose own opinion agrees with his tradition (Var. דעביד כשמעתיה). באדיבות אתר ספריא
|
