מְשַׁבְּקָא II, מַשְׁבַּקְתָּא f. (preced.) divorced wife. Targ. Y. Lev. XXI, 7 Ar. (ed. מפטרא). Targ. Y. Num. XXX, 10 Ar. (ed. מתרכא).—Gen. R. s. 17 מַשְׁבַּקְתֵּיה אנא I am his divorced wife; Lev. R. s. 34. Ib. עם מַשְׁבַּקְתָּךְ with the woman thou hast divorced; Yalk. Lev. 665 למִישַּׁבַּקְתָּךְ; a. e.