מָרִיר I, (מְרַר) bitter; embittered, grieving. Targ. I Sam. XXII, 2. Targ. O. Gen. XXVII, 34 מָ׳ ed. Berl. (ed. מְ׳); Y. מְרִירְתָּא. Targ. II Esth. IV, 1; a. fr.—[Targ. Prov. XVII, 11 גברא מ׳ (ed. Wil. מְרִידָא; h. text מרי).]—Ber. 56ᵃ מ׳ עסקך כי חסא thy business will be bitter (thy goods disliked) like lettuce (v. חָסָא I). Sabb. 127ᵇ bot. B. Mets. 113ᵇ; a. fr.—B. Bath. 20ᵃ bot. במרירתא bitter (salt) is meant.—Pl. מְרִירִין, מָרִירַיָּא, מְ׳; f. מְרִירָן. Targ. Ex. XV, 23. Targ. Num. V, 18, sq. Targ. I Kings II, 8 (ed. Lag. מרירא, corr. acc.).—[Targ. Y. Num. V, 24 מְרִירַיְתָא, read: … רַיָּא].—Lam. R. to III, 40, v. בְּסִימָא.