מַס II, (b. h.; = מנס; נסה = נשא) impost, tribute, tax. Lam. R. to I, 1 שרתי, v. לָמַס a. מַסָּא I.—Pl. מִסִּים, מִסִּין. Y. Dem. II, 22ᵈ top מעלי מ׳ כמי שנתכבשו the places which were made tributary (under Joshua) are considered as conquered (belonging to the Holy Land); Y. Shebi. VI, 36ᶜ bot. בעלי סיסין (corr. acc.); Gen. R. s. 98. Lev. R. s. 33, end לא למסגד אלא למפלח במ׳ וכ׳ (this ועבדתם, Deut. IV, 28) does not mean ‘to worship’ but ‘to serve’ by paying imposts, annonae &c. Ib.; Cant. R. to II, 14 אם למ׳ … את מלך עלינו וכ׳ (some ed. לפסים) if it be a question of taxes … thou art king over us … (we recognize thy sovereignty) …, but &c.