מַחְזִיתָא f. (preced.) 1) mirror.—Pl. מַחְזְיָיתָא. Targ. Is. III, 23 (h. text גלינים). Targ. O. Ex. XXXVIII, 8 מִחְזְיָת. ed. Berl. (oth. ed. מֶחֶזְיָית, מֶחֶזְיַת). —2) show. Cant. R. to VII, 1 ואתון אינון מַחְזִיתֵיה דעלמא and you shall be the admiration of the world.