מָחוּי m. (מָחָה) 1) dissolved, watery. Y. Naz. VII, 56ᵇ, v. מוֹהַל.—Trnsf. wasted by dissipation. Esth. R. to II, 3. —2) blotted out. Yeb. 24ᵃ (ref. to Deut. XXV, 6) פרט לסריס ששמו מ׳ excluding the eunuch whose name is anyhow blotted out; Y. ib. IV, 5ᶜ top יצא זה ששמו מ׳ (not שאין שמו). Ib. את ששמו מ׳ he whose name would otherwise be blotted out. V. מָחָה.