|
שם:
מְחַבֵּל מְחַבֵּל, (חָבַל) destroyer, esp. (= מלאך חבלה) messenger of injury. — Pl. מְחַבְּלִים, מְחַבְּלִין. Num. R. s. 14. Num. R. s. 20; a. e. ערכים סמוכים
באדיבות אתר ספריא
|