מוֹהֶה, מוֹהִי, a disguise of מֹשֶׁה. Ned. I, 2 (10ᵃ) נדר במ׳ (Mish. ed. במותא, Bab. ed. נודר בסוהי; corr. acc.) if one says, A vow by (that of) Mohi; Tosef. ib. I, 2 האומר מוחה ודאי מוחו ed. Zuck. (Var. מוהי … מוהה, מוהו, a. ודאמר for ודאי) read: האומר מ׳ ודאמר מ׳ if one says, (Neder) Mohi, or (Neder) d’ămar Mohi, the vow of M. or the vow which M. uttered; expl. Y. ib. I, 37ᵃ top [read:] בנדר דנדר מ׳ במומי דנדר משה וכ׳ by the vow which M. vowed, that means, by the oath which Moses vowed, as we read (Ex. II, 21) &c.; Bab. ib. 10ᵇ האומר במ׳ לא אמר כלום if a person said, by Mohi, he said nothing, but if he says, by the oath which M. spoke &c. Ib. 22ᵇ אי נדרת במ׳ וכ׳ if thou hadst vowed by M. (using the phrase נדר מ׳) &c.—[מוֹהִי water, v. מוֹי.]