(לִסְטֵם, לִסְטֵס , (denom. of לִיסְטֵיס) to attack, as a free-booter, to commit robbery. Ex. R. s. 1, beg. היה מְלַסְטֵס את הבריות attacked and robbed the people. Snh. 72ᵃ יוצא לפרשת דרכים ומְלַסְטֵם וכ׳ he will go out to the cross-roads and rob &c.; Yalk. Deut. 930.