*אַבְטוֹנִיּוֹת, (= אַבְטוֹנוֹמִיּוֹת; αὐτονομία; v. Sm. Ant. s. v. Autonomi) cities enjoying their own laws, jurisdictions. Y. Meg. I, 70ᵃ bot. שני א׳ (read שתי). Y. B. Bath. III, 14ᵃ top אבטנ׳; Bekh. 55ᵃ שני אבטילאות (corr. acc., Ar. אבטלאות, אבטליות). [Cmp. corruptions of אַגְרוֹנִימוֹס.]