לָקִישׁ II, c. (לְקשׁ) slow, late (in the season); late rain; late-born (cmp. אָפִיל). Targ. Deut. XI, 14 (ed. Berl. לַקִּ׳). Targ. Y. Lev. XXVI, 4. Targ. Hos. VI, 3; a. fr.—Snh. 18ᵇ, a. e., v. בַּכִּיר. Koh. R. to VII, 26 ל׳ לסטים, v. בַּכִּיר.—Pl. לְקִישִׁין, לְקִישַׁיָּא, לַקִּי׳; f. לְקִישָׁן. Targ. Y. I Deut. XXXII, 2 לְקוּ׳. Targ. Gen. XXX, 42 (ed. Am. לַקִּשַּׁ׳; h. text העטפים). Targ. Y. Ex. IX, 32.—Gen. R. s. 73, end (ref. to העטפים, v. supra) ל׳ דלבן the late-born were Laban’s; Lev. R. s. 30 לקישא (corr. acc.).