כִּשְׁכּוּשׁ, (כִּשְׁכֵּשׁ) striking (with the tail). B. Kam. 19ᵇ כ׳ יתירא a more than ordinary habit of knocking about. Ib. כ׳ באמתא Ms. M. (ed. כשכשה באמתה, v. Rabb. D. S. a. l. note), v. כִּשְׁכֵּשׁ.