כּוֹנָנִית, pl. כּוֹנָנִיּוֹת (כון, cmp. כַּוָּון) [arrangements,] chambers, applied to the entrails arranged above each other. Ḥull. 56ᵇ (ref. to ויכננך, Deut. XXXII, 6) שברא הקב"ה כ׳ באדם וכ׳ the Lord has created carefully arranged chambers in man, one of which being disturbed man cannot live; Sifré Deut. 309 עשאך כנונים כנונים מבפנים וכ׳ (prob. to be read כּוֹנָנִים); (Yalk. ib. 942 בסיסים, v. בָּסִיס; cmp. כֵּן II). Yalk. Lev. 547 כּוֹנָנִין (Lev. R. s. 14 קִינִּין).