כֶּבֶל, preced. wds.), pl. כְּבָלִים, כְּבָלִין foot-chains, irons. Gen. R. s. 91 ליתן עליהם כ׳ to put them in chains. Tanḥ. Thazr. 8, v. כָּבַל. Deut. R. s. 4 כ׳ של ברזל iron chains, opp. מונייק של זהב. Tosef. Ab. Zar. II, 4 אין מוכרין … ולא כ׳ (ed. Zuck. כּוֹבְלִין) we must not sell them torturing blocks or irons.—Sabb. VI, 4 כ׳ טמאין וכ׳ a woman’s ankle-chains are fit for levitical uncleanness &c. (contrad. to בירית). Y. ib. VI, 8ᵇ, v. בֵּירִית; Bab. ib. 63ᵇ. Ib. עשו להן כ׳ וכ׳ they made for them ankle-bands and put a chain between, that their steps may not be wide; a. e.