יְרֵת, יְרֵית ch. same. Targ. Gen. XV, 4. Targ. Deut. IX, 1; a. fr.—Keth. IV, 10 (in a marriage contract) יֵרְתוּן וכ׳ they shall succeed to thy dowry (כְּתוּבָּה); B. Bath. 131ᵃ. Yoma 72ᵇ לא תֵירְתוּן, v. גֵּיהִינָּם. Cant. R. to VII, 7 מן דיֵירוּת, v. בְּזַז I. Gen. R. s. 44 יֵרֵית, v. לוֹט I. Y. Kidd. I, 61ᵇ ואֵירַת, v. יְקַר; a. fr.
    Af. - אוֹרִית to bequeathe, leave, give possession. Targ. Prov. VIII, 21. Ib. XIII, 22; a. e.—B. Bath. 131ᵃ בר אוֹרוּתֵי one likely to make a will (a sick person). B. Mets. 16ᵃ אוֹרְתָהּ if he willed it away; a. e.