טוֹב II, טוֹבָה f. (b. h.) 1) good; a good thing. Ber. 5ᵃ (ref. to Ps. XXXIX, 3) אין ט׳ אלא וכ׳ under good the Torah is meant. Ib. 60ᵇ זו מדה ט׳ this refers to a good dispensation; a. v. fr.—יום טוב (abbr. י"ט) festival. Bets. I, 1; a. fr.—כי טוב (ref. to Gen. I, 4) day-time. Pes. 2ᵃ.—Ber. V, 3 (33ᵇ) על טוב וכ׳ thy name be praised for the good (thou doest).—זכור לַטּוֹב, v. עין טובה—.זָכַר, v. עַיִן.—Pl. טוֹבְים, f. טוֹבוֹת. Ber. l. c. (34ᵃ, omitt. in Mish.) האומר יברכוך ט׳ he who says in prayer, The good praise thee. Ib. IX, 2 בשורות ט׳, v. בְּשוֹרָה; a. v. fr.—V. טוֹבָה. —2) noble, elder.—Pl. טוֹבִים. Tosef. Shek. II, 16 בני ט׳ of noble descent; a. fr.—טוֹבֵי העיר representatives of the town. Meg. 27ᵃ