טְבִיעה I, (טָבַע I) being drowned. Num. R. s. 14, beg. שהסרתי אותו מן הט׳ וכ׳ whom I saved from drowning through the intervention of &c. [Y. Ber. V, 9ᵇ תשנו מטביעה, v. מַטְבֵּעַ.]