חָרַר II, Pi. חֵרֵר (denom. of חוֹר II) to set free.—Part. pass. מְחוֹרָר freed, free. Gen. R. s. 14, end (ref. to Gen. II, 7 נפש חיה) עבד מח׳ בפני עצמו וכ׳ (Var. מכודן, v. כָּדַן) a freed slave left to himself for a living.—Keth. 51ᵇ; B. Kam. 95ᵃ המְחוֹרָרִין (נכסים) unencumbered property. [Shaf. שִׁחֲרֵר.]