חֲכִירוּת, (חֲכוּרוּת) f. (v. חָכִיר) 1) tenancy, tenure on rent in kind. Bicc. I, 11 בעלי אריסות וח׳ landlords of properties held in tenure, on shares, or on fixed rent; or tenants on &c.; expl. Y. ib. 64ᵇ either חכירי בתי אבות (v. חָכִיר), or בעלי אריסיות וחֲכִירִיּוֹת (not וחכורות). —2) stipulated rent. Tosef. B. Mets. IX, 24 ח׳ של שתי שנים Var. (ed. Zuck. only חכורי) the rent for two years in advance.—Pl. חֲכִירִיּוֹת, v. supra.