חֲכִינָה, (חכן, cmp. עכן) ḥăkhina, name of a large snake, prob. annulated snake. Y. Ber. V, 9ᵃ bot. (in Chald. dict.), v. זְהַר. Ib. VIII, 12ᵇ; Gen. R. s. 82, end (Ḥull. 127ᵃ נחש). Y. Snh. X, 28ᵈ top כרִיסָהּ של ח׳ (not ככריסה) like the venom of a ḥ.; Ruth R. to III, 13. Y. Taan. IV, 69ᵃ top ח׳ כריכה עליו (read: כרוכה) a snake wound around him; (Lam. R. to II, 2 עכנא כריכא).—Pl. חֲכִינִים. Cant. R. to VII, 8 [read:] חבר שהיה לו שתי ח׳ a charmer who had two snakes.