חוֹלַת, חוֹלִית f. (חוֹל I) 1) sand-plain, sterile shore-land. Arakh. III, 2 (14ᵃ) חולת המחוז the sand-plain of the Maḥoz (district of Samaria), opp. to pleasure gardens of Sebaste; Tosef. ib. II, 8 חולית של מחוזא. Ib. חולית של יבנה, opp. to pleasure gardens of Jericho. [Comment. take our w. fr. חוֹל III: the surroundings of a town, promenade.] —2) ח׳ אנטוכיא pr. n. pl. the Harbor [Suburb] of Antiochia. Y. Hor. III, 48ᵃ bot.; Deut. R. s. 4 חוּלְתָּא של א׳ (ed. Wil. חִילְתָּה); Yalk. Prov. 956; Lev. R. s. 5 חולות א׳.