חוֹל I, sand, sand-region, esp. the sand used for glass-making. Sabb. VIII, 5 ח׳ הדק fine sand (marl used for manure); ח׳ הגס coarse sand (for cementing). Meg. 6ᵃ, v. זְכוּכִית. [Sabb. 90ᵃ בורית זה ח׳, v. אֳהָל.]—Pl. חוֹלוֹת sandy region, sea-shore, desert. Sabb. 31ᵃ בין הח׳ on an oasis surrounded with sand-land. Meg. 6ᵃ Cæsarea שהיא יושבת בין הח׳ which was situated between the sea-places, v. חוֹלַת.—Lev. R. s. 5 ח׳ אנטוכיא, v. חוֹלַת.—Y. B. Kam. I, 2ᶜ top בחופר בח׳ if one digs a pit in sandy ground. Sifré Deut. 39 בית הח׳, v. חוֹלָסִית.