|
שם:
חוּל חוּל (b. h.; cmp. חלל) [to turn around, circle,] 1) to dance. Part. חָל, חוֹל; perf. חָל. Taan. IV, 8 יוצאות וחוֹלוֹת וכ׳ used to go out and dance in the vineyards; Lam. R. introd. וחָלוֹת (ר׳ זעירא) (ed. Wil. וחולות). Koh. R. to I, 11 חָלִין לפניו dance before Him, v. חוֹלָה. Gen. R. s. 74 חָלִים; Cant. R. to VII, 1; a. e. —2) (cmp. חַג) to come in turn, to occur. Meg. I, 1 חל להיות וכ׳ if the fourteenth fell on a Monday. R. Hash. IV, 1; a. v. fr. —3) (with על) to hover around one’s head, to rest upon one as a duty; to take effect (as a law). Shebu. 25ᵃ הנדרים חָלִים על וכ׳ vows are binding even if referring to a religious obligation. Ib. שבועות חָלוֹת וכ׳ oaths are binding &c.; Ned. 15ᵃ. Ib. 17ᵃ אין חָלָה וכ׳ one vow of nazaritism does not take effect &c.; Ḥull. 101ᵃ איסור חל וכ׳, v. אִיסּוּר. Y. Sabb. VII, 9ᵃ top; a. v. fr. באדיבות אתר ספריא
|
