חַבְלָא II, חֲבָלָא ch. = h. חֶבֶל, 1) rope, measure. Targ. II Sam. VIII, 2.—Y. Sot. VIII, end, 23ᵃ צווח לסיפיה דח׳ וכ׳ called the ending point of a rope measure its head. Lev. R. s. 14, v. חֲבִילָא II.—Koh. R. to IX, 10 אייתון חַבְלָה וכ׳ get a rope and tie it &c. Gen. R. s. 49 את תפיש ח׳ וכ׳ thou seizest the rope by both ends (demanding justice and mercy); Lev. R. s. 10, beg.; a. fr.—Pl. חַבְלִין, חַבְלֵי. Targ. II Sam. l. c. Targ. Prov. V, 22; a. e.—Y. Sabb. VII, 10ᶜ top, v. אֶלִּיקָה. Y. Meg. IV, 74ᵈ bot. עבד ח׳ וכ׳ make ropes and catch deers. —2) district. Constr. חֲבַל, v. חֲבֵיל.