זָהַב, Hif. הִזְהִיב (denom. of זָהָב) to glitter, contrad. to הצהיב (v. צָהַב). Ḥull. 22ᵇ משיַזְהִיבוּ when their plumage is glittering.—Part. Hof. מוּזְהָב, f. מוּזְהֶבֶת gold-embroidered. Sabb. 59ᵇ.—Pl. f. מוּזְהָבוֹת. Tosef. Sot. XV, 9, v. זְהוֹרִית.