|
שם:
זְבִילָא זְבִילָא, (v. זֶבֶל) [an implement for forming heaps,] shovel, mattock. Taan. 21ᵇ שייל מרא וז׳ וכ׳ he lent mattock and shovel for burial. B. Mets. 103ᵇ. [Ber. 8ᵃ, v. זִיבּוּלָא.] באדיבות אתר ספריא
|
