זִיבּוּלָא, (v. זְבִילָא) a shovelful, clod. Ber. 8ᵃ (prov.) ליבעי … אפי׳ עד ז׳ בתרייתא שלמא (Ar. זבילא) man ought to pray for peace even to the last clod of earth thrown on his grave.