וִילוֹן, (velum, βῆλον) door-curtain, curtain. Targ. Y. Ex. XXXVI, 37.—Kel. XX, 6 ועשאו ו׳ (Ar. בילן) and made of it a curtain (or sail); Tosef. Kel. B. Mets. XI, 8. Bets. 14ᵇ bot. ו׳ טמא וכ׳ a door-curtain is subject to levitical uncleanness, because &c. Sabb. 138ᵃ Erub. 102ᵃ. Gen. R. s. 52, beg. [read:] וּוִילון מונח ביניהם with a curtain let down between them; ib. s. 74; Lev. R. s. 1; Yalk. Job 897. Esth. R. to I, 6 נגללין כו׳ זה וכ׳ they were rolled up like the curtain before the ark of the Law; a. fr.—Esp. Vilon (Curtain), the lowest of the seven heavens. Ḥag. 12ᵇ. Ber. 58ᵇ ו׳ הוא דמגלגל Ms. M. (ed. דמקרע דמגלגל, one of which is a gloss) the Curtain is rolled up (torn apart).—Pl. וִילָאוֹת. B. Bath. IV, 6 (67ᵇ) את הו׳ Mish. a. Ms. M. (Bab. ed. בלניות, Y. ed. בולניות) the curtains belonging to the bath-house. Ib. 67ᵇ בית הו׳ the room in which the curtains are kept. Tosef. ib. III, 1 [read:] לא את הו׳ ולא את המרחצאות (הויסלאות ולא את, Var. הוילסאות, being a copyist’s corrupt tautography).—Chald. pl.: וֵילָתָא. Targ. Ps. CV, 39 (not וֵילְתָא).—וֵילָוָון. Targ. Y. Ex. XXVII, 9 (ed. Amst. וִילַיָן; Y. II וָוִילְוָון, read: וִוילָוָון); ib. XXXVIII, 9 וִילֵוֵּי (corr. acc.). Ib. 12; 14 וִילַוֵן (corr. acc.). Ib. 15 וִלַוַן.—וֵילָוָתָא, constr. וֵילָוַת. Ib. XXXV, 17 וָוִילְוַת (corr. acc.). Targ. Y. Num. III, 26 וִלַוַות.