הַגְבָּהָה f. (גבה) 1) lifting, taking up a found object. B. Mets. 118ᵃ, v. הַבָּטָה. B. Bath. 76ᵇ ה׳ קונה בכל מקום lifting gives possession everywhere (on private or public ground); Kidd. 22ᵇ; a. fr. —2) elevation. Ex. R. s. 45 השפלתי זו הַגְבָּהָתִי my humiliation is my elevation; Lev. R. s. 1.