דַּיָּין, judge, generally at the same time lecturer, spiritual leader. Snh. 7ᵇ. Sabb. 10ᵃ; a. fr.—Pl. דַּיָּינִים, דַּיָּינִין. Snh. l. c. כלי הד׳ the judges’ implements (stick, strap &c.). B. Bath. 51ᵃ דַּיָּינֵי גולה the judges of the Diaspora (Karna a. Samuel; v. Snh. 17ᵇ). Keth. XIII, 1, v. גְּזֵירָה; a. fr.—Fem. pl. דַּיָּינוֹת. Koh. R. to II, 8 דיינים זכרים וד׳ נקבות male judges and female judges (leaders; Yalk. ib. 968 דַּיָּנִין … ודַּיָּנִין נקבות).