גִּינִיסְיָא, גִּינִיסִין, (גִּינוּ׳, גְּנוּ׳) m. pl. (γενέσια, τὰ) 1) (with יום) bithday festival, anniversary of death; in gen. commemorative festival. Targ. Esth. III, 8. Targ. Y. Gen. XL, 20 גְּנוּסָא (v. גְּנִיסָא a. גְּנוּסַיָּיא).—Ab. Zar. I, 3 (8ᵃ) יום ג׳ של מלכים royal anniversaries, expl. Y. ib. 39ᶜ birthday festival (with ref. to Gen. XL, 20, v. supra); Bab. ib. 10ᵃ (after discussion) יום שמעמידין בו המלך installation of a king (Roman emperor). Y. R. Hash. III, 59ᵃ top; Yalk. Hab. 564. Ex. R. s. 15 יום ג׳ an anniversary (commemorative of his delivery); a. e. —2) (= γενέθλια) descent, nobility of birth. Pesik. Naḥămu p. 126ᵃ; 126ᵇ; Yalk. Gen. 162 הודעתם ג׳ שלי (Gen. R. s. 100 הודעתי הוגנוסים corr. acc.) ye have made known my noble descent. Pesik. Haḥod. p. 53ᵃ בת גִּינוּסִים; Pesik. R. s. 15 בת גינסין (read גִּינִיסִין, Yalk. Ex. 190 only בת טובים) a woman of noble birth. Cant. R. to I, 2; a. fr. [Sot. 36ᵇ גְּנִיסֵי מלכות וכ׳ Ar. (ed. גְּנוּנֵי) I recognize in him royal nobility.]