גּוּהַרְקָא I, (a corrupt. of גרהוקא, carruca, καροῦχα, καῤῥοῦχα) a carriage used by persons of distinction (v. Sm. Ant. s. v.). Taan. 20ᵇ ג׳ דדהבא a gilt carruca (aurea carruca, v. Sm. Ant. l. c.); Gitt. 31ᵇ. B. Mets. 73ᵇ מעייל להו בג׳ דרבא made them draw Raba’s carriage. Ib. 85ᵇ ג׳ דר׳ חייא the carriage in which R. Ḥiya will rise to heaven.—Pl. גּוּהַרְקֵי. Ib. בכולהו ג׳ Ms. H. (v. Rabb. D. S. a. l. note 90).