גַּוָּוזָא , II, (v. preced.) castrate, eunuch; in gen. servant, guardsman. Targ. I Kings XXII, 9; a. fr. (var. גָּוָזָא, גַּוָּאזָא, גַּוְזָאָה &c.—Sabb. 152ᵃ ההיא גַּוְזָאָה ed. (ed. Sonc. גָּוָזָא, v. Rabb. D. S. a. l. note 40; Ar. גאזא, v. Koh. Ar. Compl. s. v. גוז, p. 256 notes).—Pl. גַּוָּוזֵי &c., גַּוָּזָאִין. Targ. II Kings IX, 32.—Meg. 28ᵃ (Ms. M. גוזאי, Ar. גואזי). Kidd. 33ᵃ משדר גוזאי used to send guardsmen.