גָּהָה, (for dialect. change of ה a. ח, cmp. גבח a. גבה) to swell, bulge; to hang over (cmp. בָּעַט I). M. Kat. 7ᵃ כותל הגּוֹהֶה וכ׳ Ar. (ed. ח) a wall inclining towards the public road; Tosef. ib. I, 7 גּוֹאֶה ed. Zuck. (Var. גוהה); Y. ib. I, 80ᶜ bot.; a. e.—Succ. 45ᵃ כדי שיהו גו̇הו̇ת על וכ׳ (ed. גוחות, Ms. M. גבוהות) that the willows might overtop the altar one cubit. [Cmp. Ps. XXII, 7 גֹּחִי bending over me, protecting.]