בִּיצּוּעָא, (בְּצַע) piece, morsel, crumb. — Pl. בִּיצּוּעִין, בִּיצּוּעֵי, בִּיצְעֵי. Targ. O. Lev. II, 6; a. e.—Sabb. 140ᵇ לא ליבצע ב׳ he must not eat it by morsels (but enough at a time). Succ. 26ᵃ תרתי או תלת ביצעי Ms. M. (ed. ביעי, v. Rashi a. l.) two or three morsels.