בֵּיעָא, (= h. בֵּיצָה; בוע) egg. Targ. Job VI, 6; a. fr.—Y. Ned. III, 38ᵃ top (Y. Shebu. III, 34ᵈ bot. סגין, corr. acc.) כגון ב׳ ומרגליתא as e.g. one swearing of an egg that it was a pearl (as an instance of שבועת שקר). Yoma 69ᵇ ב׳ בת יומא a fresh egg of the same day; a. fr.—Pl. בֵּיעִין, בֵּיעַיָּא, בֵּיעֵי, בֵּע׳. Targ. O. Deut. XXII, 6 (Y. ביעיין); a. fr.—Keth. 61ᵃ top. Bets. 6ᵇ sq. ב׳ דפחיא the eggs of a cackling hen, opp. those found in the killed hen. Ib. ב׳ דדיכרא eggs from a hen impregnated by a cock, opp. ב׳ דספנא מארעא by friction on the ground. Ḥull. 93ᵃ ב׳ חשילתא, v. חֲשִׁילָא. Sabb. 109ᵃ פיעפועי ב׳ beaten eggs.—Lev. R. s. 16; a. fr.—זבן בכל בֵּיעָתָא to buy (the hen) with all the eggs, i.e. to do a thing thoroughly. Lev. R. s. 11; Ruth R. (introd.) to I, 2; Esth. R. beg. ביתא (corr. acc.); v. בֵּיצָה.