בִּינְתָא II (בִּינִיתָא Ar. s. v. בין 2) f. (v. בִּינָא III) thread, a single hair, (collect.) hair. Targ. Jud. XX, 16 בֵּינַת שערא.—Sabb. 140ᵃ מב׳ דראשי from the hair of my head. Naz. 39ᵃ עיקבא דב׳ the root of the hair, ריש׳ דב׳ the top of &c.—Yoma 69ᵇ אשתמיט ב׳ וכ׳ (Ms. M. בניתה) a hair of his beard fell out. Ber. 8ᵃ כמשחל ב׳ וכ׳ (ed. בניתא) as easy as taking a hair out of the milk.—Pl. בִּינֵי. Sabb. 67ᵃ seven cumin seeds (v. preced.) and ז׳ ב׳ מדיקנא seven hairs from the beard.—בִּינָתָא. Targ. Job IX, 17 חוטי ב׳ (h. text שְׂעָרָה!).