בָּהִיר, (בהר; b. h. white, white spot (cloud).—Pl. בְּהִירִין, בְּהוֹ׳. Taan. 7ᵇ (ref. to Job XXXVII, 21) אפי׳ בשעה שהעננים עומדין בהי׳ בהי׳ וכ׳ Ms. M., even when the clouds stand in white spots, there comes a wind &c.; edit. שרקיע נעשה בהו׳ בהו׳ the sky is made (to appear) full of white clouds.