|
שם:
בְּדַר בְּדַר (√בד; cmp. בזר, פזר) 1) to scatter, strew.—Pa. בַּדֵּר same, also, to distribute freely. Targ. Ps. LXVIII, 31; a. fr.—Ḥull. 54ᵃ אי בַּדְּרֵי לה סמא וכ׳ if a powder is strewn upon its wound, it may recover; [Rashb. to B. Bath. 74ᵇ quotes דעבד ליה סמתרי]. Gitt. 56ᵇ ובַדְּרוּ לקיטמיה וכ׳ and scatter ye his (my) ashes over seven waters. Y. Ber. IX, end, 14ᵈ בשעה דמכנשין בַּדַּר וכ׳ when people gather (are willing to listen to instruction), distribute (teach); when people scatter (throw religion away in neglect), gather in (live in retired study). Cant. R. to VIII, 9 בדרו גרמיכון disperse ye (do not stand in crowds).—Part. pass. מְבַדַּר scattered. Y. M. Kat. III, 81ᵈ top אית סגין מנהון מְבַדְּרַן וכ׳ there are more than those (twenty four cases) scattered in Mishnah and Boraitha. Sabb. 20ᵃ, v. infra. —2) to shake (in a sieve). Targ. Amos IX, 9. [Ibid. מחזרין, prob. מבדרין.] Cmp. בַּזֵּיל. —3) to tread olives. Targ. Mic. VI, 15 (perh. בדד?). באדיבות אתר ספריא
|
