בָּבִיתָא I, (cmp. בָּב a. בַּיִת) = h. בָּבָה, [the innermost,] with עֵינָא, pupil of the eye. Targ. O. Deut. XXXII, 10 בָּבַת ע׳ (plur.) the pupils of their (the Israelites’) eyes; [Targ. Y. בבא דעיוניה Ar. (ed. בָּבֵי) the innermost or the gates of His thought, v. בָּב I]. Targ. Prov. VII, 2 בבתא (Ms. בבייתא). Targ. Koh. XII, 2 בבי עינך (some ed. בני, גבי, corr. acc.). Gitt. 69ᵃ בביתא.