אָת, c. (= b. h. אוֹת; fr. תאה, or תאו, sec. r. of אה or או; as to reject. of radical ו or ה, cmp. אב, אח &c.) sign, type; letter (v. אוֹת II). Targ. Ex. XIII, 16; a. fr.—Targ. Is. VII, 11; a. fr.—Pl. אָתִין, אָתַיָּא. Targ. Gen. I, 14. Targ. Ps. LXXIV, 4; a. e.—אַתְוָון, אַתְיָין, אַתְוָותָא, אַתְוָאן, (אָתָן) אַתְיָיתָא. Targ. Ps. l. c. Targ. O. Num. II, 2 ed. Berl. אַתְיַן, Var. אָתְיָן, אַתְוָון; Y. אתוון (v. Berl. Targ. O. II, p. 39); a. fr.—Koh. R. to I, 13 ה׳ אתואן five letters of acrostics.—אַתְוָיֵי (אַתְוֵוי, אִיתְוֵי). Num. R. s. 13, end א׳ דידין וכ׳ the letters composing the one word (קערת) are the same as those composing the other (קרעת).