אִסְטַרְיָא, f. (also אִסְטָרָא m.) cacophemistic appellations of all kinds of gentile sports; cmp. the use of θέατρον and θεατρίζειν in Ad Corinth. I, IV, 9, a. Hebr. X, 33; אסטריא &c., as if a denomin. of סרר, cmp. Syr. אסטרניא, אצטרניא, P. Sm. 304 a. cit. ibid.; אצטריבא, as if fr. צרב; אצטרדיון (v. next w.) as if fr. צרד, v. אִיצְטַדִּין; cmp. אֲבֵידָן) theatre, arena, gladiatorial shows, &c. Ab. Zar. I, 7 (16ᵃ) גרדום אצטדייא וכ׳ (Ms. M. אצטריבא, but in Ib. 18ᵇ repeatedly אצטריא; Y. ed. איסטדייא; Mish. Nap. אצטדיא, comment. אצטרדיא) place of execution, of shows &c.; v. Ib. 18ᵇ.—[Men. 103ᵇ איסטריא של מלך the king’s amphitheatre, v. אסטרטיא]. Pl. אִסְטַרְיוֹת. Sifra Aḥaré Par. IX ch. 13. Tanḥ. B’resh. 2 אִסְטְרָאוֹת Var. (ed. אִסְטְרָטָאוֹת). Ab. Zar. 18ᵇ אשר לא הלך לאיסטרטאות Ms. M. (ed. לטרטיאות, v. Rabb. D. S. a. l.).—אִסְטָרִין, v. next w.