אַטְלֵיז, (טלל, with format. ז or ס; cmp. אוּשְׁפֵּיז; v. טָלַל II, טְלַל I, II) a number of booths put up for a mercantile fair, or for popular entertainments; whence (cmp. חָנוּת) shops, bazaar (v. esp. Gen. R. s. 79, quot. bel.). Ḥull. 91ᵇ א׳ של אמאוס the fair of Emmaus. Pesik. Asser p. 98ᵇ. Arakh. VI, 5 (24ᵃ) אם ממתינין אותה לאיטלס if they delay the sale for the market day; a. fr.—Pl. אַטְלֵסִין &c. Gen. R. s. 79 (ref. to ויחן ‘and he encamped’ = made a חנות Gen. XXXIII, 18) Jacob was the first מעמיד א׳ Ar. (ed. also הטלסין, v. הֶטְלֵיס) to put up stores and sell cheap; [Koh. R. to X, 8; Est. R. to I, 9, sing., some ed. אִיתְּלִיס, אַתְּלִיס (!)]. Cmp. עַטְלֵיז, אִסְטֵל [Tosef. Ḥull. I, 7 באטלס read באַטְלֵק by throwing; cmp. Ḥull. 12ᵇ זרק סכין וכ׳.] V. אִיטְלִיסִית.