אֲטִימִיטוֹן, (neut., or accus. of ἀτίμητος (something) invaluable, priceless. Y. Peah I, 15ᵈ bot. חד מרגלי טבא א׳ (read חדא) a pearl worth a priceless treasure. Gen. R. s. 35 end מרגלית אטימטון. *Ruth R. next to I, 18 מילא דאיסטופיטא read מרגליתא אטימיטא an invaluable pearl.