עֲבַד I, עֲבֵיד ch. same (corresp. to h. עָשָׂה) 1) to do, labor; to make; to act. Targ. Gen. I, 7. Ib. XXXI, 26; a. v. fr.—Ber. 60ᵇ לעולם … כל דעביד רחמנא לטב Ms. M. (ed. לטב עביד; v. Rabb. D. S. a. l. note 3) man should train himself always to say, Whatever the Merciful One does, is for good; Yalk. Job 893 כל … לטב עביד. Tem. 4ᵇ אי עביד מהני, v. הֲנִי. Yeb. 37ᵃ מי עָבוּד רבנן תקנתא וכ׳ (not עביד) have the Rabbis adopted special measures for priests &c.? Ib. עַבְדִּינָן כרבנן we act (decide) in accordance with the opinion of the Rabbis. Keth. 60ᵇ לא עַבְדֵי נשי דחנקן וכ׳ women will not do such a thing as strangling their children. Kidd. 50ᵃ לא ע׳ אינש דמשוי וכ׳ a man will not declare himself a wrongdoer; a. v. fr. —2) to do, fare, prosper. Lev. R. s. 5, end מה את עָבֵיד how art thou?; ומה ארעא עֲבִידָא and how does the field fare?; מה תורין עַבְדִין how are the oxen? Ib. ע׳ לב טב he assumes cheerfulness. Gen. R. s. 13 כל שיחתן … עַבְדַּת ארעא all the talk of people turns on the land (material prosperity): ‘the land is doing well’ (crops promise to be good); ‘the land is not doing well’; a. fr. —3) to spend time. Y. Shebi. VIII, 38ᵇ top עביד טמיר במערתא וכ׳ he remained hidden in a cave &c.; ib. IX, 38ᵈ. Y. Shek. V, 48ᵈ top עַבְדַת טמירא וכ׳ she (the ass) remained hidden with them &c.; Gen. R. s. 60 עבדת גבון; a. fr.—Part. pass. עָבִיד; f. עֲבִידָא made, liable to, likely, used to. Y. Peah III, 17ᵈ bot. היך ע׳ how did it happen (i.e. in what case would it make a practical difference for the slave)? R. Hash. 22ᵇ, a. e. מילתא דע׳ לאיגלויי, v. גְּלֵי. Shebu. 46ᵃ, v. גְּזַם; a. fr.
    Af. - אַעֲבֵיד,
    Pa. - עַבֵּיד 1) to make, produce. Targ. O. Ex. XXXII, 10 אַעַבֵּיד ed. Berl. (oth. אַעֲבֵיד; Y. אֶעְבַּד). Ib. XXX, 37; a. fr.—Lev. R. s. 28, end, v. infra. —2) to cause to prosper. Gen. R. s. 13 כל תפלתן … מרי תַעֲבִיד ארעא יכ׳ all the prayers of men turn on the earth (mundane affairs): Lord, make the land (crop) thrive, make the land prosper; a. e. —3) to work through. Part. pass. מְעַבַּד, מְעַבְּדָא. B. Mets. 116ᵇ טינא דמע׳ thoroughly kneaded clay.
    Ithpe. - אִיתְעֲבֵיד, אִיעֲבֵיד to be done; to be made, become. Targ. Gen. XXIX, 26. Targ. Koh. VIII, 4. Targ. Ps. LXII, 4; a. fr.—Lam. R. to II, 2 בעית לאִיעַבְדָּא וכ׳ (not לאיבדא, לעיבדא) dost thou want to be made a senator? Lev. R. s. 28, end מאן דעַבֵּיד … אתע׳ וכ׳ he who made the comes …, is now to become a bather &c.; Esth. R. to VI, 10 האי גברא מְעַבֵּיד … עביד בלן (corr. acc.); a. fr. [Zeb. 75ᵇ דאיעבד, read: דאיערוב, v. עֲרַב I.]—V. דִּיעֲבַד.