מְאֹד, v. Schr. KAT², p. 564) much; (adv.) very. Ber. IX, 5 (ref. to מאדך Deut. VI, 5) בכל מדה ומדה … הוי מודה לו במ׳ מ׳ (Ms. M. a. Y. ed. מ׳ מ׳; Bab. ed. 54ᵃ במ׳ מ׳ omitted) whatever measure he may measure out to thee, give thanks to him very, very much. Ab. IV, 4 מ׳ מ׳ הוי וכ׳ be exceedingly lowly in mind (humble).