לְ־, prefix (b. h.) unto, to, toward, for; (before infinitive of verbs) to. Pes. I, 1 אור לארבעה וכ׳, v. אוֹר II.—לְהַבָּא, לַבָּא, v. בָּא III. Ber. I, 1 לֶאֱכוֹל to eat; לִקְרוֹת to read; a. v. fr.—Ib. לְיוֹם אחד to one day, i.e. within one day (until morning). Zeb. V, 3 ליום ולילה וכ׳ within a day and a night until midnight (v. comment.). Ib. לפנים מן וכ׳ inside of the curtains. Ber. 2ᵃ לפניה before it, לאחריה after it. Ib. 14ᵃ בין אלהיכם לאמת between Elohekhem a. Emeth. Ib. 13ᵃ ולרבי נמי וכ׳ but as to Rabbi’s opinion, might not also argument be raised &c.?; a. v. fr.—With personal pronouns: לִי to me, לְךָ, לְכָה, לָךְ; Ch. לִיךְ &c.—Ex. R. s. 3, v. וַדַּאי. Ber. 2ᵇ לא שמיע לְהוּ was unknown to them.—Chald.: לִיתְנִי (v. תְּנִי) let the text read; לֵימָא (v. אֲמָא) let him say. Ib. 2ᵃ, sq.; a. v. fr.