בֶּתֶר, or בְּתַר ch. (b. h.; בתר, √בת to cut, v. בְּתוּלָה) piece, decree, allotment (= גְּזֵירָה). Cant. R. to II, 17, v. אריהון a. סולא.—Pl. v. בְּתָרִים a. בְּתָרַיָּיא.