|
אכין ורקין הגדרה[1] - המלים "אך" ו"רק" שבתורה, באו למעט איזה דבר. הדרשהאכין ורקין מיעוטים הם (ראש השנה יז ב; סנהדרין מט א וברש"י שם ד"ה אכין; בראשית רבה (וילנא) פרשה א יד). בשלשים ושתים מידות של ר' אליעזר בנו של ר' יוסי הגלילי, במידת ה"מעוט" - מידה ב - נמנו שלש לשונות של מיעוטים, ובהן "אך" ו"רק". ויש מי שכתב, שאף על פי שמצינו הרבה לשונות של מיעוטים בדרשות חז"ל בהלכה, אבל שאר הלשונות לא תמיד באו למיעוט, מה שאין כן אכין ורקין שתמיד נדרשות למעט (מדרש תנאים לרבי זאב וולף איינהורן מידה ב). אך חלקבכמה מקומות דרשו "אך - חלק", דהיינו שלשון אך בא לחלק ולמעט מההלכה, ונזכיר חלק מהם:
וכך מצינו במקומות רבים נוספים שדרשו אך לחלק (ראה פסחים עא א; יומא פה ב; בבא קמא יא ב; בכורות ה ב, טו א; תמורה כה א), ובכולם "חלק" מובנו מיעוט, לפי שאכין ורקין מיעוטים (רש"י פסחים ה ד"ה אך). רק למעטמצינו שכבר בימי דוד המלך דרשו "רק" למעט, שכשאמר לו דוד לעמשא: וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ אֶל עֲמָשָׂא הַזְעֶק לִי אֶת אִישׁ יְהוּדָה שְׁלֹשֶׁת יָמִים (שמואל ב כ ד), איחר עמשא מן הזמן אשר הועיד לו המלך (שם ה), לפי שמצא שישראל פתחו במסכת והיו עסוקים בתורה, ודרש: כָּל אִישׁ אֲשֶׁר יַמְרֶה אֶת פִּיךָ וְלֹא יִשְׁמַע אֶת דְּבָרֶיךָ לְכֹל אֲשֶׁר תְּצַוֶּנּוּ יוּמָת (יהושע א יח), יכול אפילו לדברי תורה, תלמוד לומר: רַק חֲזַק וֶאֱמָץ (יהושע שם), שרקין מיעוטים, שאם בא המלך לבטל דברי תורה אין שומעים לו (סנהדרין מט א, ורש"י ד"ה אכין). נ' הפוכהבפרשת וַיְהִי בִּנְסֹעַ הָאָרֹן (במדבר י לה), מסומן למעלה ולמטה בנוני"ן הפוכות (ראה ערך נ), שהן דומות לכ"ף ולרי"ש, ופירושם: כמו אך ורק, ובאו למעט ולומר שאין כאן מקום הפרשה הזו (פסיקתא זוטרתא בהעלותך דף ק א; וראה שבת קטז א). באדיבות אנציקלופדיה תלמודית
|
